בחירת מיופה כוח, הנחיות מעשיות והעדכון הבנקאי שנכנס לחוק בשנת 2026

1. הבחירה צריכה להיעשות כשהאדם מבין את משמעותה
ייפוי כוח מתמשך מאפשר לאדם בגיר, המבין את משמעות המסמך, מטרותיו ותוצאותיו, לקבוע מי יטפל בענייניו אם בעתיד לא יוכל להבין בהם. ניתן להתייחס לעניינים רכושיים, אישיים ורפואיים, או לחלקם. הבחירה מתחילה ברצונו של הממנה, ולא בנוחות של בני המשפחה או ברצונם לקבל שליטה בחשבון.[1]
לדעתי, פגישת ההכנה צריכה לעסוק בחיים עצמם: היכן האדם מבקש לגור, אילו הוצאות שוטפות חשובות לו, מי מכיר את נכסיו ומי פנוי לטיפול מעשי. אדם יכול לתת אמון מלא בילדיו ובכל זאת להעדיף חלוקת תפקידים שונה ביניהם. תכנון מראש מאפשר לדבר על העדפות אלה בשקט, לפני שנדרשת הכרעה דחופה.
2. מינוי כמה מיופי כוח דורש הוראות שמאפשרות לפעול
החוק מאפשר מינוי משותף ומינוי של מיופה כוח מחליף. צריך לקבוע באופן ברור כיצד יפעלו מיופי הכוח, באילו עניינים תידרש פעולה יחד ומה יקרה אם אחד מהם אינו זמין. ניתן גם להסדיר דיווח לאדם מיודע בהתאם להוראות החוק ולבחירת הממנה.[2]
מומלץ לבחון מראש החלטה יומיומית אחת והחלטה משמעותית אחת. האם תשלום למטפל מחייב תיאום בין שלושה אנשים, ומי מטפל במקרה חירום? מי מקבל עדכון על הוצאה חריגה? הוראה המחייבת הסכמה רחבה עשויה להגן על הממנה, אך גם להקשות על פעולה. האיזון הנכון תלוי במערכת היחסים, בזמינות ובסוג הרכוש, ואין נוסחה משפחתית אחת שמתאימה לכולם.
3. בשנת 2026 הובהרה האפשרות לפעול בחשבון באמצעים מקוונים
תיקון מס׳ 24 לחוק, שפורסם ביום 18.1.2026, הוסיף את סעיף 47א והחיל את הוראותיו גם על מיופה כוח. ההסדר עוסק בפתיחה ובניהול של חשבון תשלום ובשימוש באמצעי תשלום, שיקים והרשאות לחיוב, לרבות באמצעים מקוונים. הוא אוסר סירוב או תנאים בלתי סבירים רק בשל מעמד החשבון המתואר בחוק.[3]
זהו עדכון בעל משמעות מעשית, אך הוא אינו מרחיב מעצמו את העניינים שנמסרו למיופה הכוח ואינו מבטל דרישות זיהוי, מגבלות שבמסמך או אישורים הנדרשים לפעולה מסוימת. רצוי להכין מידע מסודר על החשבונות והחיובים השוטפים ולבדוק את דרך הרישום וההפעלה מול נותן השירות, במקום להסתמך על העברת סיסמה אישית של הממנה.
4. חתימה, הפקדה וכניסה לתוקף הם שלבים שונים
ככלל, ייפוי כוח מתמשך נערך בפני עורך דין שעבר הכשרה מתאימה ושאין לו עניין אישי בו; לגבי מסמך רפואי בלבד קיים הסדר ייעודי. הפקדה שאושרה היא תנאי מוקדם להפעלת ההסדר. כאשר מתקיימים תנאי הכניסה לתוקף, יש למסור לאפוטרופוס הכללי את ההצהרה ואת המסמך הנדרש, ולבצע את ההודעות הרלוונטיות.[1][4]
בהיעדר תנאי אחר שנקבע במסמך, הנחיות האפוטרופוס הכללי מפנות לחוות דעת רפואית ולהצהרת מיופה הכוח. אין די בכך שקרוב משפחה סבור שהגיע הזמן להשתמש בייפוי הכוח. חשוב לשמור את האישור המתאים ולהבחין בין העניינים שבהם נדרשת עזרה לבין אלה שבהם הממנה מסוגל עדיין להביע רצון ולקבל החלטה.[4]
5. סמכות רחבה אינה היתר לכל פעולה
החוק מבחין בין פעולות שאינן ניתנות לביצוע באמצעות מיופה הכוח, פעולות הדורשות הסמכה מפורשת ופעולות הטעונות אישור לפי הדין. גם מתנות, הלוואות ועסקאות רכוש דורשות בדיקה לפי מהותן והיקפן. כניסת ייפוי הכוח לתוקף אינה שוללת כשלעצמה את הכשרות המשפטית של הממנה.[2]
ייפוי כוח מתמשך אינו מחליף צוואה, והחלטות לפי חוק החולה הנוטה למות מוסדרות בנפרד. מסמך טוב צריך לשמר את בחירותיו של האדם ולאפשר פעולה אחראית בגבולותיהן. לכן נכון לעיין בו שוב לאחר שינוי משפחתי או רכושי משמעותי, ולבדוק אם ההנחיות עדיין מתאימות לחיים שהתפתחו מאז החתימה.
מקורות משפטיים לעיון
[1] האפוטרופוס הכללי, עריכה והפקדה של ייפוי כוח מתמשך.
למקור
[2] חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962, פרק שני1, ובפרט סעיפים 32ד–32ו, 32טז, 32יט ו־32כ, בנוסח החל. מאגר החקיקה הלאומי:
למקור
[3] חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס׳ 24), התשפ״ו–2026; ס״ח 3486, עמ׳ 230, 18.1.2026.
למקור
[4] האפוטרופוס הכללי, כניסה לתוקף של ייפוי כוח מתמשך.
למקור
המאמר מציג מידע וניתוח כלליים ואינו מחליף בדיקה של הדין, ההסכם והנסיבות במקרה מסוים.